השירות הצבאי

מהלך המלחמה

​1939 – ספטמבר. פרוץ מלחמת העולם השנייה עם פלישת גרמניה לפולין.  

1940 - איטליה תוקפת את יוון מכיוון אלבניה, מבלי ליידע את היטלר. האיטלקיים סובלים מאבדות רבות בעיקר בשל תנאי החורף הקשים בהרי יוון.

מתחילה התארגנותו של גל סיוע בריטי ראשון ליוונים שמגיע בדצמבר של אותה השנה ובמקביל, פלוגות החפרים מתחילות לעשות דרכן אל המדבר המערבי, שם עוסקות הפלוגות בהכנת דרכים, בהנחת מסילות ברזל, בהנחת צינורות מים ותשתיות, פריקת תחמושת ואספקה בנמלים במצרים ובלוב וכל זאת תחת הפצצות בלתי פוסקות מצד חיל האוויר האיטלקי, ובמלאכה המחרידה של שליית הרוגי ההפצצות מהים, וקבורתם. 

החיילים הארצישראליים שנהרגו במדבר המערבי נקברו במקום נפילתם.

חיל המשלוח הארצישראלי ליוון

 

גל ראשון של חיילים ארצישראלים מגיע ליוון כבר בדצמבר 1940.

 

בתאריך 13/8/1940 פתחו הכוחות האיטלקיים בלוב, במתקפה על הכוחות הבריטים. למרות היתרון המספרי הגדול של האיטלקים, הם נעצרים בסידי באראני לאחר התקדמות 95 ק"מ ונערכים בעמדות הגנה. ב-8 בדצמבר, פתח ה"כוח המערבי" בפיקודו של מייג'ור ג'נרל ריצ'ראד אוקונור, במתקפת נגד. הבריטים זכו בניצחון מכריע והנחילו אבדות עצומות לאיטלקים והדפו את האיטלקים חזרה ללוב.

 

הכוחות הבריטים התקדמו עד מרחק של 800 ק"מ מאל-עגילה ושם נעצרו, בפקודת צ'רצ'יל, שהורה לפנות את הכוחות חזרה למצרים ומשם להסיגם ליוון.

 

1 מרץ 1941 - הגרמנים מעבירים כוחות לבולגריה, במגמה להתערב במצב ביוון.

מבצע "לאסטר" - 7 מרץ 1941

זהו הכינוי להגעתן של 26 ספינות הנושאות חיילים אוסטרלים מיחידות הקורפוס האוסטרלי הראשון לנמל פיראוס. עד ל-2 באפריל 1941 הגיעו ליוון כ-58,000 חיילים על ציודם, ועמם כמאה טנקים. חיילי חבר העמים הבריטי, הבריגדה המשוריינת ה-1 הבריטית, דיביזייה אוסטרלית ודיביזייה ניו זילנדית הוצבו ב"קו אלקמון" מדרום מערב לסלוניקי בציפייה להתקדמות גרמנית לכיוון זה. על הכוח פיקד הגנרל הנרי מייטלנד וילסון.

 ​

מבצע "לוקסור"

1941 - ראשונה להגיע ליוון פלוגה 606 

18.3.1941 - פלוגות 603, 604, 605, 608 וכן 607 הערבית מפליגות מטוברוק בשיירה אל יוון.

4.4.1941 - פלוגה 602 מגיעה אחרונה.

הפלגתן של פלוגות 601 ו-609  מבוטלת מסיבות שונות והן נשארות במדבר המערבי.

 

פלוגות החפרים הארצישראליות מגיעות ליוון ברובן, ישירות מנמל אלכסנדריה שבמצרים.

עם הגעתם לנמל פיראוס, הם יוצאים רגלית לקוקינה, (שכונה באזור נמל פיראוס). שם הם עובדים בפריקת תחמושת מאניות והעברתה למחסני תחמושת בשכונה.

תושבים יוונים מקבלים את פני החיילים הבריטים, באהבה ושמחה.

 

פלוגת תפעול הנמלים 1039 מגיעה ליוון ובין משימותיה: הכשרת נמלי פיראוס, וולוס וחאלקיס לפריקת אספקה, דלק ותחמושת ושליחתם לחיל המשלוח בחזית.

אנית המשא הסקוטית SS Clan Fraser

האוניה, ועליה 200 טונות חומרי נפץ, הופצצה ב 6.4.1941 מהאוויר ושוקעת בנמל פיראוס. שריפת ענק פורצת בנמל שיוצא בעקבות זאת מכלל שימוש. חיילי פלוגת תפעול הנמלים, אשר עסקו בהטענת האניה, נפגעו ואף נהרגו.

 

 

 

1941   -  מבצע "מריטה"

תחילת הפלישה הקרקעית ליוון על ידי הגרמנים.

כמה חודשים קודם באוקטובר 1940 עם ניסיון הפלישה האיטלקי ליוון,  הצליחה יוון להדוף את הכוחות האיטלקיים אל תוך אלבניה ונותרה שם להגן על גבולותיה. למרות כישלונם הקודם מנסים האיטלקים שוב לפלוש ליוון.

הגרמנים מזהים את התעסקות הצבא היווני במגננה מול איטליה, מנצלים את ההזדמנות ותוקפים את יוון מצד הגבול עם בולגריה, שהגנתו היחידה הייתה קו מטאקסס.

60,000 חיילי כוח המשלוח הבריטי סייעו בניסיון ההדיפה של מתקפה גרמנית זו, כשהם נלחמים בשתי חזיתות, מצד אחד האיטלקים, מאלבניה, ומהצד השני הגרמנים מבולגריה.

 

9.4.1941 - סלוניקי נכבשת על ידי מדינות הציר, הלא הן המדינות שלחמו נגד בעלות הברית (גרמניה הנאצית, איטליה הפשיסטית והאימפריה היפנית).

מלחימה לנסיגה

12.4.1941 - החיילים הארצישראליים, החפרים, חוגגים את ליל הסדר בפיראוס, בין ההפצצות הבלתי פוסקות.

 

16.4.1941 - ניתנת פקודת ההתפנות ומתחילה נסיגת כוח המשלוח הבריטי, שהורכב בין היתר מהחיילים הארצישראלים - דרומה.

 

17.4.1941 - יוגוסלביה נכנעת לגרמנים

18.4.1941 - ראש ממשלת יוון, קורציס, מתאבד. המלך והממשלה נמלטים לכרתים

20.4.1941 - יוון נכנעת לגרמנים

21.4.1941 - בהמלצת ממשלת יוון, מתקבלת החלטה לפנות את חיל המשלוח הבריטי מיוון -תחילתו של מבצע דמון

23.4.1941 - יון נכנעת לאיטלקים

26.4.1941 - כוחות גרמניים כובשים את גשר קורינת המחבר את היבשת לחצי האי פלופונס.

החיילים הארצישראליים נמלטים לאורך 730 ק"מ מצפון יוון לדרומה, עד שמגיעים לחופי קלמטה. לאורך ציר הפינוי הופכים החפרים מאנשי שירות בחיל עזר ללוחמים בשטח.

ימי הקרב בקלמטה

27.4.1941 - קלמטה - מי ברגל מי ברכב ומי ברכבת מגיעים עשרות אלפי חיילי כוח המשלוח הבריטי, אוסטרלים, ניו זילנדים וביניהם גם החיילים הארצישראליים, החפרים ,הסווארים, חיילי ההנדסה, הקשר, התחזוקה, תובלה והאוויר לעיר הנמל הקטנה. תחת אש צולבת ממטוסי גרמניה הנאצית, ממשיך פינוי חיילי כוח המשלוח הבריטי אל אוניות הצי שמצליחות לעשות דרכן אל נמל העיר. הגרמנים בהפצצותיהם, מסכלים את מרבית ניסיונות הפינוי.  החיילים הארצישראליים, החפרים וחבריהם,  מתוקף היותם יחידות שירות אינם בסדר עדיפות לפינוי באניות הצי.

 

ארבעה ימים הייתה נתונה העיר תחת מתקפה בלתי פוסקת של הגרמנים. הפצצות מן האוויר שתוארו כנשור ברד, כגיהינום עלי אדמות.

 

החפרים וחבריהם ליחידות האחרות נמלטו אל ההרים והתחבאו במערות, במטעי הזיתים, במטעי התפוזים והשסק. התחבאו בבוקר והמתינו לניסיון לעשות את דרכם אל אוניות הפינוי שיגיעו עם רדת הלילה.  אוניות אליהם לא הותר להם לעלות בשל היותם יחידת שירות.

הנפילה בשבי 

05:00 29.4.1941 פקודת הכניעה, ברידגיר פארינגטון - חלק מהכוחות הבריטים, שעדין אינם מסכימים עם הודעת הכניעה מחליטים להימלט. רבים מהם אל כרתים שעדיין נמצאת בשליטת היוונים. חיילים ארצישראלים מפלוגות החפרים ומיחידות אחרות מצליחים בדרכים עקלקלות לצאת מקלמטה. רבים מהם ברחו אל ההרים. המספרים אינם חד משמעיים וכנראה מסתכמים בלמעלה מ 100 איש.

ההמלצה הגורפת של הקצינים הארצישראליים לפקודיהם היא שלא לנסות לברוח, אלא להיכנע בצורה מסודרת, יחד עם שאר הכוחות הבריטים.  המלצה זו ניתנה בשל החשש, כי לבורחים לא יהיה מעמד של חיילים בריטים, אם יתפסו כנמלטים ובודדים ועלולים להיות מוצאים להורג. עקב הייאוש, מספר חיילים, רבים מהם אזרחי גרמניה שנמלטו ערב המלחמה ויודעים כי יואשמו בבגידה במולדת הגרמנית בנוסף על היותם יהודים נרדפים, קופצים אל מותם מגשר קלאמטה, או יורים בעצמם. יוסף קרלנבוים, לימים אלמוגי, מתחיל לאסוף את האנשים במטעי הזיתים ובנמל ומשכנע  אותם כי יחד יהיה להם כוח והם יוכלו לשרוד את התקופה הקשה שמצפה להם.

נערך ע"י תמר ליפשיץ

Please reload

© 2017 by The .Jewish (Pal.) Pioneer Corps Families' Association                                                                                                                          Pal.pioneers@gmail.com

ט.ל.ח

  • White Facebook Icon